מוסך הוד-דב את שאקר בע"מ נ' בוקאעי

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה, וזאת ביחס לשיק על סך 3,398 ₪ ליום 20/10/03. כן בפני תגובת המשיבה לטענות המבקש.

המבקש טוען, כי מעולם לא קיבל את אזהרת ההוצאה לפועל, וכי נודע לו אודות התיק, כאשר ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל. אשר לשיק, המבקש טוען, כי מעולם לא קיבל תמורה בגינו, וכי אינו יודע אודותיו. המבקש מאשר, כי ניהל חשבון בנק יחד עם אחיו, אך ניהול החשבון דרש קיומן של שתי חתימות וחותמת על כל שיק, דבר שאינו מתקיים ביחס לשיק נשוא תיק זה. המבקש טוען לכשלון תמורה מלא.

המשיבה טוענת, כי יש לדחות את הטענה בדבר אי ידיעת המבקש אודות תיק ההוצאה לפועל. לטענתה, אזהרת ההוצאה לפועל הומצאה למבקש פעמיים, פעם ראשונה בשנת 2004, ולעניין זה צורף העתק אישור המסירה, חתום ע"י אמו של המבקש, ופעם שניה בשנת 2006, לאחר שבטעות הוגשה בקשה לביטול רישום ההמצאה, ונעשתה המצאה חוזרת (לעניין זה לא צורף לתגובה העתק אישור המסירה).

לטענת המשיבה, נעשו הליכי הוצאה לפועל רבים משנת 2004 ועד היום, וטענתו של המבקש כי ידע אודות התיק לאחר שננקטו הליכי ההוצאה לפועל, מעידה על כך שהוא ידע כבר בשנת 2005 לאחר שבוצע בביתו הליך עיקול מטלטלין. בשנת 2007 בוצעו הליכים נוספים, כגון עיקולי רכב ועיקול חשבון הבנק, ואף לאחר מכן לא הוגשה התנגדות. המשיבה צירפה מסמכים המעידים על ההליכים שננקטו.

אשר לגוף ההתנגדות טוענת המשיבה, כי מדובר בשיק שנמסר לה כחלק מתשלום עבור תיקון רכב, הרשום על שם המבקש עצמו (רכב שבהמשך עוקל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקש). כן טוענת המבקשת, כי החתימה המתנוססת על השיק דומה מאוד לחתימתו של המבקש על התצהיר.

לאחר ששקלתי את טענות המבקש אני סבורה, כי דין הבקשות להידחות.

לא זו בלבד, שלכאורה הומצאה אזהרת ההוצאה לפועל לידי המבקש כדין פעמיים, טענותיו בעניין מועד ידיעתו מעורפלות ביותר ("לראשונה ידעתי על קיומו של התיק היא בנקיטת הליכי ההוצאה לפועל כנגדי במסגרת התיק" – סעיף 4 לתצהיר). המבקש לא טרח לציין מתי בדיוק נודע לו אודות הליכי ההוצאה לפועל וכיצד נודע לו עליהם, וטענתו הכללית אינה מצדיקה התייחסות אל ההתנגדות כאילו הוגשה במועד, במיוחד שעה שקיים אישור מסירה חתום ע"י אמו של המבקש, המעיד על המצאת אזהרה עוד בשנת 2004.

אף לגוף העניין, אין המבקש מעלה טענת הגנה ברורה ומפורטת, כפי שהיה עליו לעשות במסגרת בקשתו לקבלת רשות להתגונן מפני התביעה השטרית. ראשית, אמנם בבקשה טוען המבקש, כי מעולם לא חתם על שיק נשוא תיק זה, אך אין הוא חוזר על טענה זו במסגרת התצהיר. לכאורה אף מדובר בחתימתו האישית של המבקש על השיק, והחתימה אכן דומה מאוד לחתימה שבתצהיר. מדובר בשיק שנמשך מחשבון העסק של המבקש ושל אחיו, ובנסיבות אלה יש לצפות כי המבקש יעלה טענה ברורה בדבר כשלון התמורה, ככל שהיה כזה, ולא יסתפק בטענה כללית, שאינו יודע אודות השיק. המבקש אינו טוען, כי השיק נגנב ממנו או מן העסק, ואינו מסביר, ולו ברמז, מדוע ובאילו נסיבות נמשך השיק. הטענות הכלליות של המבקש אינן מצדיקות קבלת ההתנגדות, גם אם סירב הבנק לכבד את השיק, משלא הוטבעה עליו חותמת (כפי שמעיד הרישום על גבי השיק עצמו).

אמנם בשלב זה, בו נבחנות טענות המבקש בלבד, אין להסתמך על הטענות העובדתיות המועלות ע"י המשיבה, ואולם בנסיבות האמורות, כאשר בהתנגדות הועלו טענות כל כך כלליות, דומה לכאורה כי המסמכים שצורפו לתגובת המשיבה בדבר מתן שירות לרכב (שעוקל בהמשך כרכבו של המבקש!), משמיטים לחלוטין את הקרקע תחת טענות ההתנגדות, ומעידים על כך שאין מדובר אלא בהגנת בדים.

לאור האמור לעיל, ובהתאם לתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני רואה לנכון להורות על דחיית הבקשה להארכת מועד ועל דחיית ההתנגדות, אף מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים.

אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה בסך 500 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"א, 17 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: